סירמיונה: ה-עיירה המתוירת של אגם גארדה
אי אפשר לפספס את סירמיונה (Sirmione) במהלך הביקור באגם גארדה. ראשית, מכיוון שהיא בולטת בצורה שלה: חצי אי ארוך וצר, השונה בטופוגרפיה שלו מרוב העיירות האחרות בסביבת האגם. שנית, וכנראה מעל הכול, מדובר בעיירה המתוירת, הממוסחרת (לטוב ולרע) וכנראה גם המפורסמת ביותר באזור.
ההיסטוריה של “הפנינה של אגם גארדה” מתחילה אלפי שנים אחורנית. עוד בימים עברו, היא שימשה יעד נופש אידיאלי עבור עשירי האזור, בעיקר מהעיר ורונה. הגיעה אליה חלק מהשמות המפורסמים בעולם, דוגמת הסופר ג‘ורג‘ אורוול (“1984”), סיבה מרכזית לכך היא המרחצאות החמים הפזורים בשטחה עד היום, המכילים רכיבים הנחשבים למועילים עבור הגוף (והנפש) כמו גופרית או יוד. יש שמגיעים לסירמיונה למטרות אלה עד היום, אלא שהמענה התיירותי שלה ממש לא מסתכם בכך.
במרוצת השנים סירמיונה עברה אינספור תהפוכות, ושימשה בין היתר עיר חופשית, מקום מקלט למתנגדי הכנסייה ועוד. המיקום האופטימלי שלה בדרום האגם הפך אותה למרכזית בכל הנוגע לתנועה בדרום האגם כולו, בשנים מסוימות ה“גבול” בין ונציה לבין מילאנו וכיום הגבול בין המחוזות ונטו ללומברדיה. היא החליפה ידיים בין שליטים איטלקיים שונים. רק ב-1860 עברה העיירה לשליטת הממלכה האיטלקית.
מה יש לעשות בסירמיונה?
סירמיונה משתייכת מבחינה אדמיניסטרטיבית למחוז לומברדיה ולנפת ברשיה. שטחה כ-26 קמ“ר ונחלקת לשלושה חלקים עיקריים. אלא שנחיל התיירים המגיעים אליה מוצא את מקומו בשטח מצומצם הרבה יותר: הסיבה העיקרית להגיע לסירמיונה היא לבקר בחלק העתיק שלה, המתרפס על פני כ-1,250 מטר אורך, על גבי חצי אי הבולט לתוך האגם, ברוחב מקסימלי של כ-750 מטר בלבד. הוא מתחיל למעשה במצודת סקליג‘ארי, אחת האטרקציות המתוירות בצפון איטליה (ולא רק בגלל שכל תייר המגיע לסירמיונה עובר בה בשלב כזה או אחר), ומגיע עם לחוף ג‘מאיקה המיוחד בקצה הצפוני. בין לבין פזורים אתרי התיירות המרכזיים של סירמיונה, יחד עם הרבה מאוד בתים ציוריים, חנויות, מסעדות וכמובן שגם גלידריות.
מצודת סקליגארי: הסמל של סירמיונה
את הסקירה של אטרקציות בסירמיונה אנחנו מתחילים עם הסמל הבלתי מעורער שלה. מצודת סקליגארי בסירמיונה (Scaligero Castle of Sirmione, או Roca Scaligera) נחשבת לסמל הבלתי מעורער של העיירה. אחת הסיבות לכך היא שרואים את ההיסטוריה כאן בכל פינה. המצודה המתנוססת מעל המים, שנראית כאילו יצאה מהאגדות, נבנתה בימי הביניים על ידי הסקליגארים, מה שהיו שליטי ורונה וחלשו על האזור בשנים 1387-1259. עד היום אפשר להבחין בכניסה שלה בסמל של המשפחה – מגן עם סולם, וכן בסמל של אחת מהרפובליקות של ונציה ששלטו כאן בעבר.
הטירה מחוברת ליבשה באמצעות גשר לבנים. כיום הוא קבוע, אבל בימים עברו נהגו להרים אותו על מנת לבודד את הטירה ואת היישוב שמאחוריה. היא מוקפת בחומות ובמגדלים, שנבנו ממש על פני המים. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות של ביצורי נמל, כפי שהיו נהוגים בימי הביניים, במטרה לספק את ההגנה הנדרשת לסירות ששכנו במזח בזמני מלחמה. סירמיונה שימשה למעשה נקודת הגנה על כל החלק הדרומי של אגם גארדה, בסביבות המאה הרביעית והחמישית לספירה. עם השנים היא איבדה את ה“תפקיד” הזה למבצר של פסקיירה דל גארדה, אבל עדיין שימשה למטרות חשובות דוגמת מחסן תחמושת ובסיס צבאי. ב-1919 המבנה שופץ וקיבל את הצורה הנוכחית שלו. אפשר לשוטט בין החדרים השונים, חלקם הפכו לחללי תצוגה.
במהלך השנים, נשזרו לא מעט סיפורים סביב הטירה: חלקם אמיתיים, וחלקם בידיוניים לחלוטין. כזו היא האגדה המקומית על רוח רפאים המתגוררת בטירה. מספרים שבעבר התגורר כאן זוג אריסטוקרטי, אבנגרדו ואשתו אריס. ביום גשום אחד, הגיע לטירה אביר כדי לתפוס מחסה והתאהב באריס היפהפייה. נחוש לכבוש אותה בכל מחיר, האביר תקף אותה והרג אותה, למרות התנגדותה. כשאבנגרדו מצא אותה, נקם את מותה. על פי האגדה, עד היום רוחו של אבנגרדו מסתובבת בטירה בחיפוש אחר אשתו.
גם אם לא תמצאו רוחות רפאים בטירה, מומלץ מאוד לבקר בה. ניתן לא רק להסתפק רק במעבר בסמוך לטירה אלא להיכנס לתוכה תמורת סכום של 6 אירו למבוגר ו-2 אירו לילד. גולת הכותרת כאן היא טיפוס על פני כ-170 מדרגות לראש המגדלים, לקבלת מראה עוצר נשימה ב-360 מעלות של המבצר, העיירה, האגם על מי התכלת שלו והאופן בו הם משתלבים. לצד זה תמצאו חללי תצוגה, למשל של נשקים ושיריונות שעשויים להלהיב את הילדים. את הכרטיסים ניתן לרכוש במקום או דרך האתר של משרד התיירות המקומי.
מערת קטולוס – היסטוריה שקמה לתחייה
חובבי הארכיאולוגיה ישמחו לבקר בעתיקות של מערת קטולוס (Grotte di Catull), הנמצאים בעבר הצפוני שלה. אלו הם שרידים של בית פרטי מפואר מימי האימפריה הרומית, שנחשפו עם השנים במהלך חפירות ארכיאולוגיות במקום. הווילה הגדולה, הנחשבת כיום לגדול האתרים הארכיאולוגיים בחלק הצפוני של ארץ המגף, מתפרסת על פני כחמישה דונמים (כ-20 מ”ר) ושלושה קומות. היא ככל הנראה הייתה בית הקייט של המשורר ולריו קטולוס (“המלומד“), המזוהה מאוד עם סירמיונה וכינה אותה “הפנינה של אגם גארדה”. קטולוס, שהתגורר רוב חייו ברומא, נולד בסירמיונה וכאן לפי הדעה המקובלת הוא נולד וחי את שנותיו הראשונות. עד היום הוא נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר, כפי שיעיד הפסל שלו הממוקם סמוך למזח של סירמיונה.
באתר הארכיאולוגי לא תמצאו “מערות” במובן שאנחנו מכירים כיום. מונח זה שימש לתיאור חדרים של מבנים עתיקים נטושים, לרוב תת קרקעיים, על גבי חלקם הופיעה במרוצת השנים צמחיה שיצרה את האשליה של מערה “טבעית“. היום אפשר בעיקר לראות כאן את השרידים של המבנים התומכים והעמודים, כאשר רק מעט מהמבנה העיקרי נשמר עד היום. במהלך הביקור ניתן להתרשם משרידים של מבנים עתיקים שונים, לרבות גלריה תת קרקעית, מתחם ספא שהאוויר החם אליו הועבר מתנורים ומבור מים עמוק שאורכו למעלה מ-40 מטר ועומקו כ-9-8 מטר, מבנה המרפסת, בתי המרחץ ומוזיאון. בסמוך לכניסה לאתר, ממצאים ארכיאולוגיים דוגמת מטבעות ותכשיטים עתיקים.
כנסיות שכדאי להיכנס אליהן
ברחבי העיר כמה מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטוריה. ממש בסמוך למערות נמצאת כנסיית סן פייטרו (Chiesa di San) שהוקמה בתקופה הלומברדית – סביבות המאה השישית והשביעית לספירה – וחודשה כמה מאות שנים לאחר מכן. ההגעה לכנסייה היא מעט מורכבת, על רקע העלייה התלולה, אבל אפשר בהחלט לעשות זאת. בעוד שהמראה החיצוני שלה רחוק מלהרשים, בפנים תמצאו כמה מוקדי עניין דוגמת מגדל פעמון מהמאה ה-11 וציורי קיר מהמאה ה-12. זהו ביקור חביב, שיאפשר להתרחק מעט מהמולת התיירים של סירמיונה.
כנסייה נוספת, מריה מג‘ורה, נבנתה ב-1400 ומציגה ציורי קיר מהמאה ה-15 וכן פסל של המדונה מעץ.
Booking.com
מהטירה, דרך הכיכר עד הים
הלב הפועם של סירמיונה היא כיכר קרדוצ‘י (Piazza Carducci) המלבנית, המוקפת בתים צבעוניים, בתי קפה ומסעדות – כמיטב המסורת, נמצא כאן לא מעט מלכודות תיירים. מומלץ לשוטט בין הרחובות, לספוג את האווירה וליהנות ממופעי הרחוב. רוב התיירים מסתפקים בכך, גם אם יש כאלה שבוחרים להגיע לכאן פעמיים לפחות: פעם אחת בשעות היום, ובנוסף להגיע כדי לראות את סירמיונה בלילה. לצד זה תמצאו תיירים שמעוניינים להקדיש לעיר כמה ימים לפחות: למשל, אלו המגיעים לכאן למטרת תיירות מרפא. בהקשר הזה חשוב להזכיר את המעיין התת מימי החם מאוד – כ-70 מעלות צלזיוס! – שהתגלה בסמוך לסירמיונה, כנראה בסביבות המאה ה-19. את המים מעבירים עד היום לכמה מתחמי ספא ומלונות בעיר, בזכות תחנת שאיבה הנמצאת בסביבת הטיילת. קיימת במקום בריכה טבעית המשמשת על תקן ספא. בנוסף, בימים בהם האגם רגוע תבחינו בבועות על פני המים ובמקומות מסוימים גם בריח העז של הגופרית. זו אחת הסיבות לכך שבין נחילי התיירים, מבחינים מפעם לפעם גם בחוקרים. המאפיינים הייחודיים של סירמיונה הופכים אותה ליעד נפוץ לקיום מחקרים, בדגש על תחומי הביולוגיה הימית וההשפעות הרפואיות של המים על האדם.
סירמיונה היא לא רק עיירת תיירות אהובה במיוחד על התייר הישראלי, היא גם זירת מחקר שוקקת. מתבצעים בה מחקרים רבים בתחום הביולוגיה ומיקרו-ביולוגיה ימית. אפשר למצוא לא מעט חוקרים בתחום מסתובבים באזור הלשון היבשתית הנכנסת לתוך אגם גארדה. בנוסף העיירה היא קר פורה לניסויים וסקרים בתחום הרפואי. והיא משמשת כמקרה בוחן ללא מעט מחקרים רפואיים.
בצד המזרחי של הכיכר (וחצי האי כמכלול), תמצאו את הטיילת של סירמיונה לאורכה מגוון נקודות טבילה בים, מסעדות, חנויות וגלידריות מצוינות, חלקן מהמשובחות באזור אגם גארדה. הליכה לאורך השביל הפנורמי, מרחק של קצת יותר מקילומטר מנקודת הכניסה לעיר העתיקה, תעביר אתכם בין פסלים, עצים, פרחים, ברבורים והפתעות נוספות. באיטליה חובה לשים לב לתמרורים, בעיקר בכבישים, אלא שברחבי סירמיונה תמצאו תמרורים מסוג אחר לחלוטין: תמרורים כחולים עם ציור של גבר ואישה, והכיתוב “נא להתנשק… בבקשה“. נא להתנהג בהתאם.
הלו, פה זה ג’מייקה?
בקצה הצפוני של סירמיונה חוף ג’מאיקה (Jamaica Beach), הנחשב לאחד המיוחדים וגם המפורסמים באגם גארדה. הוא מכונה כך בשל המים הצלולים שבו, בגוון כחלחל-ירקרק, שיוצרים מראה מעט טרופי. החוף כולל אבנים גדולות היוצרות בריכות רדודות שהטבילה בהן היא תענוג (גם לילדים) – במיוחד ביום חם, בו המים הקרירים הם כמו אוויר לנשימה. תמצאו כאן את התשתיות התיירותיות הנדרשות, דוגמת מיטות שיזוף, שמשיות וגם בר. עקב סכנת ההחלקה, חשוב להצטייד בנעלי גומי.
בסירמיונה יש כמה חופים נוספים בהם תיתקלו במהלך הביקור, דוגמת il Lido delle bionde. בסביבת אגם גארדה חול הוא מצרך נדיר, וגם כאן. אלא שהשילוב שבין מדשאות ואבנים, יחד עם כל מה שצריך למנוחה בחוף, יכולים לעשות את העבודה.
סירמיונה אחת, מגוון דרכי טיול
את סירמיונה ניתן לחקור בלא מעט דרכים. אפשר בהחלט להגיע אליה לכמה שעות עד יום שלם, לטעום מהאווירה, להתרשם מהאתרים התיירותיים ולשוטט מעט ברחובות היפים עמוסי הפרחים (כולל על גבי הבתים עצמם). למגיעים עם רכב שכור יש לא מעט מגרשי חניה מדרום לעיר העתיקה, החל ממרחק של כמה קילומטרים ועד לכאלה הנמצאים ממש בכניסה לעיר העתיקה.
כלל האצבע הוא שהסיכויים למצוא חניה יורדים ככל שמתקרבים לשערי העיר העתיקה (והמחיר, לעומת זאת, עולה). רוב התיירים בוחרים להגיע כמעט עד לשער של העיר העתיקה ולחפש את מזלם בחניון הגדול הנמצא בצד ימין. בשער עצמו יכולים לעבור אך ורק תושבים מקומיים או תיירים הנמצאים במלון בתחומי החלק ההיסטורי, כל עוד אותו מלון דאג להוסיף אותם לרשימת מורשי הכניסה.
ניתן להגיע לסירמיונה גם בשייט היוצא מעיירות אחרות, למשל פסקיירה דל גארדה שההפלגה ממנה נמשכת כ-20-15 דקות בלבד. בכלל, סירמיונה נחשבת לאחת הבחירות היותר מוצלחות לשייט, עם מגוון אפשרויות: החל משייט רומנטי או משפחתי סביב חומות המבצר וחצי האי, דרך סירת מנוע שתוסיף לכם קצת אדרנלין ימי לחופשה ועד להפלגה ממושכת יותר העוברת בכמה מהעיירות האחרות שלגדות האגם, בין אם לצרכי התניידות ובין אם לשם ההנאה שבדבר. כאן תוכלו לראות ולהזמין סיורים בסירמיונה.
עקב מיקומה של סירמיונה, היופי שלה והיצע האטרקציות, לא מעט מבקרים בוחרים ללון בה במהלך השהות שלהם בסביבת אגם גארדה. בסירמיונה מגוון מלונות מכל סוג ובכל תקציב, כולל כאלה הנחשבים למפנקים במיוחד. הבחירה המקובלת היא מלונות הממוקמים בחלק ההיסטורי, שיהיו מטבע הדברים יקרים יותר אבל יאפשרו להיות בלב העניינים (אם מדובר במלון הנמצא באזור בעל גישה מוגבלת, ZTL, חשוב לפנות למלון על מנת שיאשר כניסה לרכב שכור מול הרשויות). גם בשכונות האחרות של סירמיונה – שכונת Lugana העמוסה בווילות ובחופים, ובשכונת Colombare di Sirmiona הצנועה יותר – תמצאו מלונות, כאשר תג המחיר זול יותר.
כאן תוכלו לחפש ולהזמין מלון בסירמיונה בקלות:
