לימונה סול גארדה: עיירת הלימונים שמוסיפה המון
לימונה סול גארדה (Limone Sol Garda) היא אחת העיירות המתוירות באגם גארדה, מהסיבה הפשוטה שהיא גם אחת המרשימות שבהן. העיירה הקטנה בנפת ברשה, הממוקמת בחלקו הצפון מערבי של אגם גארדה, מציעה נוף פראי, סמטאות עתיקות וגם הרבה מאוד לימונים. הנה כל מה שחשוב לדעת על העיירה שמוכיחה שאפשר לעשות יופי של אטרקציה מהלימונים.
לימונים… לימונים בכל מקום
במהלך השיטוט בלימונה סול גארדה, אתם צפויים להבחין בלא מעט… לימונים. החל מעצי לימונים הפזורים בכל פינה, דרך עיטור לימונים על גבי שלטי הרחובות ומספרי הבתים ועד למטעמים הנמכרים כאן או המזכרות בהן הפרי מככב גם כן: למשל סבונים בריח לימונים או כדים בעיטורי לימון. למרות שמשמעות הביטוי 
“לימונה” באיטלקית הוא אכן “לימון“, ולמרות שבעבר גידלו בה לימונים ופרות הדר, זהו לא ה–לוקיישן לגידול לימונים. בדומה לצפון איטליה כולה, העובדה שמזג האוויר נוטה להיות קר בחודשי החורף מקשה מאוד על גידול הלימון. למרות זאת, עם לא מעט מחשבה ואלתור, הצליחו להפוך את העיירה למקור העיקרי של גידול הפרי החמוץ הפופולארי בצפון איטליה. גידול הלימונים באיטליה נעשה כיום בעיקר בדרום איטליה, המציע אקלים נוחים הרבה יותר לכך ומחירים נמוכים יותר. בהמשך לכך, יש המחשיבים את לימונה כמולדת הלימונצ’לו – ליקר לימונים איטלקי נפוץ הנעשה תוך השריית גרידת לימון באלכוהול במשך כמה ימים ודילול לאחר מכן – אם כי למיטב הבנתנו המקור של המשקה האלכוהולי השני בפופולאריות באיטליה (אחרי קמפרי) הוא דרום איטליה: העיר סורנטו הסמוכה לנאפולי, או לחלופין האיים סיציליה וסרדיניה.
מעניין שמקור שמה של העיירה הוא ככל הנראה שונה לחלוטין, כך שאפשר לראות את הקשר ללימונים כצירוף מקרים, או אם תרצו: שיקולים תיירותיים נטו. פרשנות אחת היא שמקור שמה של העיירה הוא בעץ הבוקיצה (lemos), המזוהה איתה. לפי פרשנות אחרת, השם דווקא נובע מהמונח הלטיני Lemos המציין גבול, ובמקרה הזה הגבול בין הנפות ברשיה לטרנטו. לימונה עברה כמה תהפוכות היסטוריות, של מלחמות וכיבושים, ונחשבה במשך שנים למקור מחלוקת עקב המיקום שלה, בין אוסטריה למה שהייתה בעבר ממלכת איטליה.
כמו עיירות אחרות בסביבת האגם, גם הפיתוח של לימונה היה הדרגתי. עד למחצית השנייה של המאה ה-20 לערך, היה ניתן להגיע לעיירה אך ורק בסירה מה שהפך אותה למבודדת. עם בנייתו של כביש מהיר שחיבר אותה לקצוות אחרים של האגם, היא החלה להיות מוכרת ומתוירת יותר. חובבי הסרטים יזהו אולי את כבישי לימונה מהסרט “קוונטום של נחמה” בסדרת ג‘יימס בונד מ-2008, שכלל – איך לא – מרדף מכוניות.
מוקדי העניין של לימונה
לימונה סול גארדה היא בהחלט אחת המיוחדות באזור אגם גארדה (גם אם יש שיטענו שהיא מתוירת מדי). בדומה לעיירות אחרות בצד זה של האגם, התפאורה היא פראית באופן יחסי. מעל העיירה מתנשא הר גבוה, ובמקרה הזה פסגת הר מוגרה המספק תצפית עוצרת נשימה לאזור כולו. העיירה מאופיינת בסמטאות צרות, חלקן משופעות.
בעיירה יש כמה מוקדי עניין, חלקם הגדול היסטוריים. האטרקציה המרכזית בעיר לדעת רבים היא הטירה (La Limonaia Del Castel), שמלמדת אותנו על ההיסטוריה של המקום ועל השורשים הקדומים של גידול לימונים ופירות אחרים בו זמנית. זהו מעין מטע היסטורי, המציעה לאורכו טרסות המשקיפות לנוף עוצר נשימה וגם כולל מוזיאון קטן וחביב. המחיר עומד על כ-2 אירו, אבל הטיפוס אינו פשוט למי שמתקשה בתנועה או למשפחות עם עגלות ילדים.
מרחיקי הלכת – וחובבי המוזיאונים – יוכלו לבקר גם במוזיאון התיירות (Museu Del Turismo) החינמי. למרות שהוא לא צפוי להלהיב ילדים או את מי שאינו מתעניין בהיסטוריה, יש בו כמה נקודות מעניינות, דוגמת הצגת השינויים שחלו בעיירה עם הכביש המהיר וגם חלבון מסוים שלפני כמה עשורים התגלה כי קיים בדמם של תושבי המקום. על פי ההערכות, הרכיבים שבו מספקים הגנה לגוף מפני טרשת עורקים, מונע מחלות לב ומסביר מדוע תוחלת החיים של תושבי העיירה נחשבה באופן מסורתי לממושכת יחסית (לצד סיבות דוגמת האקלים הנוח המאפיין את האזור, התזונה הים תיכונית והמיקום בסמוך לאגם). אם יש לכם כמה שעות לשרוף בעיר, או אתם מחפשים מפלט קצר מהחום, הוא יוכל לעשות את העבודה.
כדי לחקור את לימונה לא צריך מפה, עקב גודלה המצומצם, ואפשר פשוט ללכת לאיבוד בין הסמטאות והרחובות. במהלך שיטוט רגלי בסמטה העתיקה של העיר, ויה פונטנה, תבחינו במבנים מרשימים: למשל כנסיית סן בנדטו (San Benedetto) בסגנון הבארוק שנהרסה אך נבנה שוב במאה ה-16 וכנסיית סן רוקו (San Rocco), הנחשבת לעתיקה בכנסיות לימונה. היא נבנתה בעקבות מגפה שפרצה באזור במאה ה-16 והוקדשה למי שנחשב ל“קדוש המגפה“. הכיכר המרכזית של העיירה, Piazza Garivaldi, מאגדת סביבה כמה ארמונות עתיקים. כמובן שגם כאן תמצאו כמה נקודות לטבילה באגם או להשכרת סירה, בדמות חופים הנמצאים משני עברי מרכז העירייה. אתם יכולים לשבת בבית קפה, או במסעדה (שימו לב שהמחירים נוטים להיות יקרים בהשוואה לצפון איטליה ושיש בה כמה מלכודות תיירים), וכמיטב המסורת באיטליה – לטעום מהגלידה המשובחת, או ליתר דיוק ג’לטו.
אפרופו הליכה, מרחיקי הלכת ורוכבי האופניים שביניכם יוכלו לנסות את ה-Ciclopista del Garda, שביל מעגלי היוצא מסמוך למלון פנורמה בעיירה ומגיע עד לגבול עם נפת טרנטו (כ-2.5 קילומטר לכל כיוון). השביל, המתנשא בשיא הגובה לכ-50 מטר מעל האגם ורוחבו כשני מטרים וחצי, מספק מראות מרהיבים של האגם וההרים המקיפים אותו. אתם לא חייבים כמובן לעשות את כולו כדי ליהנות מהחוויה, אבל אין ספק שהליכה מאומצת או השכרת אופניים תשפר את ממד ההנאה.
האם כדאי לבקר בלימונה סול גארדה?
אנחנו ממליצים כן לנסות לשלב את לימונה איטליה בתמונת הטיול באגם גארדה, במיוחד אם אתם מקדישים כמה ימים לחלק הצפון מערבי של האגם ועל אחת כמה וכמה כאשר אתם עורכים טיול כוכב באזור. העיירה ממוקמת כ-10 ק“מ בלבד מריבה דל גארדה, בה רבים בוחרים ללון, וניתן להגיע אליה בנסיעה בכביש הכולל לא מעט מנהרות המשקיפות לנופים מרהיבים. ניתן לחנות מחוץ לעיירה בחניונים מוסדרים ולרדת אליה, אם כי העלייה עלולה להיות מעט מורכבת, או לחפש חניה כמה שיותר קרוב למרכז העיירה – מה שצפוי להיות כמובן יקר יותר. אפשרות אחרת היא להגיע לעיירה בשייט, כשאחת הבחירות הנפוצות היא שייט היוצא ממלצ‘סינה (לרוב – לפני או אחרי העלייה למונטה באלדו) ונמשך כ-20 דקות.
העיירה קטנה ומונה כ-1,500 תושבים בלבד, כך שאפשר לחקור אותה היטב תוך כמה שעות. מה שכן, כתוצאה מהשטח הקטן שלה ומריבוי התיירים, סבירות גבוהה שתחוו צפיפות. היא כוללת פחות אטרקציות לילדים וגם עלולה להיות מעט מורכבת איתם, בעיקר בכל הנוגע לפעוטות עם עגלת תינוק.
