אגם טנו: כמה עמוק, כמה תכלת, כמה יפה
אגם טנו (Lago di Tenno) נחשב לאחד האגמים היפים בצפון איטליה, כך שהוא בגדר חובה למבקרים באזור אגם גארדה. הוא לא האגם הגדול ביותר שתמצאו – שטחו עומד על כ-2.5 קילומטרים רבועים בלבד, אורכו המרבי על כ-750 מטר ורוחבו על כ-400 מטר – אבל אין ספק שהוא מהמרשימים והקסומים שתראו. אבל עם עושר של צבעים, מים צוננים והרגשה של חופשה אמיתית, אסור לוותר עליו.
50 גוונים של תכלת
אגם טנו איטליה ממוקם בגובה של כ-500 מטר מעל פני הים. הוא נוצר בתחילת המאה ה-12 – בסביבות שנת 1100, ליתר דיוק – עקב מפולת סלעים מהר מיזונה (Misone) לרגליו הוא שוכן. הסלעים גרמו לחסימת הזרימה של נהר Ri Sec וליצירת אגם “חדש”‘, הניזון עד היום מאותו נהר. מפלס המים באגם עשוי להשתנות משנה לשנה, בהתאם לכמות הגשמים. בעשורים האחרונים הוא נמצא במגמת ירידה, גם אם בשנים האחרונות יש מגמת התאוששות מבורכת. בכל מקרה, בניגוד לחלק מהאגמים האחרים באזור צפון איטליה והדולומיטים תוכלו למצוא בו מספיק מים כדי להתרשם מכל היופי הזה.
בחלקו הדרומי של האגם, בו המים רדודים יותר מאשר בחלק הצפוני, תמצאו אי קטן ופסטורלי. מכיוון שמדובר בשטח קטן יחסית, השינויים במפלס עשויים להיות משמעותיים: גשמי האביב, למשל, עשויים לגרום לעלייה של כ-15 מטר במפלס המים. לעומת זאת בחודשי הקיץ בשנים יבשות האי עשוי להתחבר לגדות האגם, כך שנוצרת מעין לשון יבשה וההגעה ל”אי” אפשרית ברגיל. בחורף, לעומת זאת, לא צפוי להיות כל זכר לאי ותוכלו להבחין רק בעצים הנמצאים על גביו, מבצבצים מעל המים. בשנות בצורת, עשוי להתגלות אי נוסף שהמקומיים לא ממש שמחים להיתקל בו. “האי של 86”, הנקרא על שם השנה בה הוא הופיע לראשונה. על גבי האי, הוקם שלט שכותרתו “כשתראה אותי, תבכה” – זכר לעובדה שחלק גדול מאותה ירידת מפלס נובע ממעשי ידי אדם, שפגעו בזרימת הנהרות האחראיים על הזנת האגם.
הדבר הבולט באגם טנו הוא הצבע שלו. קשה שלא להוציא קריאת התפעלות כאשר יורדים בשביל המוביל לאגם, ומבחינים פתאום – בין היער הירוק – במי הטורקיז שנראה כאילו יצא מעולם האגדות או מתוך ציור. יחד עם האבנים הלבנות בשפת האגם, והעובדה שאין בתים או מבנים על גדות האגם (למעט מספר מבנים שמתחבאים להם בין העצים), מקבלים מראה טרופי שקט – אם לא מביאים בחשבון את התיירים האחרים, כמובן. המים הזכים של האגם הופכים את רעיון הטבילה למפתה. המים של אגם טנו הם די קרירים, ברוב ימות השנה, אבל במזג האוויר המתאים ניתן לרחוץ ולשחות בו – רק שימו לב שלאחר מטרים בודדים, העומק משתנה משמעותית ולכן חשוב לשמור על הילדים ולצייד אותם בכל הציוד הדרוש. באגם תמצאו מדי פעם גלשנים, סאפים או סירות מתנפחות, אבל אין עמדה מסודרת להשכרת סירות. בנוסף מתגוררים באגם דגים, שמהניסיון שלנו לא נוטים להטריד יותר מדי את המתרחצים.
אפשרות אחרת היא להקיף את האגם בהליכה, במסלול מעגלי הנמשך כשעה בהליכה נוחה. מומלץ מאוד לערוך פיקניק על אחת מגדותיו, כך שרצוי להצטייד מראש בשמיכה, במחצלת ובקצת אוכל לנשנושים. רק שמרו על כל היופי הזה.
איך מגיעים לאגם טנו?
אגם טנו ממוקם בנפת טרנטו (Trento), ומבחינה מעשית – מצפון לאגם גארדה. הדרך הנוחה ביותר להגיע אליו היא ברכב, כאשר רבים בוחרים לשלב אותו עם ביקור בעיירה ריבה דל גארדה (הנמצאת כ-11 ק”מ דרומית ממנו) ושמורת מפלי ורונה (כ-8 ק”מ). למעשה, בין האגם לבין המפלים יש קשר הדוק אפילו יותר: נביעות מקרקעית האגם מגיעות דרומה, דרך נהר Magnone, עד לשמורת המפלים וגורמות להיווצרות המפל. ניתן לשלב את הביקור באגם עם מבצר טנו החולש על האגם, הכפר היפה קנלה די טנו (Canalle di tenno) שייקח אתכם במנהרת הזמן עד לימי הביניים ואתרים נוספים, שפחות נפוצים ברדאר של המטייל הישראלי באזור.
הנסיעה לטנו מאזור אגם גארדה היא מעט מורכבת, עם מנהרות וכבישים מפותלים, אבל מציעה יופי של נוף. בסמוך לאגם ובמקביל לכביש הראשי תמצאו חניה בתשלום של 2 אירו לשעה (אל תשכחו להצטייד במטבעות!). תצטרכו לחשוב מראש כמה זמן תהיו באגם ולשלם על פי החישוב הזה, אבל ממש אין בעיה: גם אם יורדים לאגם ומגלים שרוצים לבלות שם יותר זמן, אפשר להאריך את החניה. אפשרות אחרת היא לשלם באמצעות אפליקציית Easy Park, המקבילה האיטלקית לפנגו, כשהבעיה היא שלא תמיד יש קליטה סלולרית באזור. כך או כך החניה עלולה להיות עמוסה בחודשי הקיץ ובסופי שבוע, מה שעשוי לחייב אתכם להתרחק מעט או 
לחלופין להגיע בשעות מוקדמות הנחשבות לפחות עמוסות. מהחניון יורדים בגרם מדרגות עתיק הכולל כ-120 מדרגות, בדרך שאינה מותאמת לעגלות, עד שמגיעים לשפת האגם. אין ספק שהמראות שנגלים לאורך הדרך והאגם עצמו שווים את המאמץ המינימלי בירידה, והקצת גדול יותר בעלייה בחזרה.
האגם פחות נגיש מבחינת תחבורה ציבורית, ולטעמנו ההגעה אליו תהיה מורכבת למי שלא שוכר רכב באיטליה. יש למשל קו אוטובוס (B211) בן כחצי שעה שיוצא מריבה דל גארדה, אבל התדירות שלו נמוכה יחסית – אחת לשעתיים בערך. למי שרוצה להקדיש לאגם קצת יותר זמן מאשר ביקור בן כמה שעות, עם אפשרות לחקור את החלק הצפוני של האגם ולקבל גישה נוחה יחסית לדולומיטים, יש כמה מלונות הנמצאים במרחק נסיעה קצר: חלקם אפילו מתצפתים על האגם.
שימו לב שבסביבת האגם עצמו אין אפשרות לרכוש מזון, ולכן רצוי להצטייד מראש. בסביבת החניון, לעומת זאת, תמצאו כמה מסעדות. מומלץ להגיע עם סנדלים או נעליים המתאימות למים. ומה לגבי החלפה לבגד ים? מומלץ מאוד לחשוב על זה מראש, כי תמצאו באזור החנייה שירותים. כשיורדים כבר לאגם, אין אפשרות להחלפה נוחה (ובלתי מוסתרת) של בגדים.
