לפני שמתחילים לסקור כמה מהאגמים היותר מרשימים שיש לצפון איטליה להציע לכם, הערה כללית: ברור שאתם לא תוכלו לראות את כל האגמים האלו, וגם אתם ממש לא חייבים. יש בצפון איטליה בכלל, ובאזור אגם גארדה בפרט, מספיק מה לראות ולעשות מבלי לקבל “הרעלת אגמים”.

אגמים בצפון איטליה: שלושת הגדולים

אגם גארדה (Lago di Garda)

את הסקירה אנחנו מתחילים, איך לא, עם האגם שלשמו התכנסנו כאן. אגם גארדה הוא הגדול מבין אגמי איטליה, וגם המתויר שבהם. זהו אגם אלפיני, שנוצר עקב תנועת קרחונים בתום עידן הקרח האחרון (שהסתיים “רק” לפני כ-11,700 שנה). שטחו כיום עומד על כ-367 קילומטרים רבועים, אורכו כ-51 קילומטרים ורוחבו כמעט 17 קילומטרים.

מעבר לנופים המרהיבים שאגם גארדה מציע, אי אפשר לפספס את העיירות המקיפות אותו. בצפון תמצאו את ריבה דל גארדה ובדרום את סירמיונה, שתי העיירות המתוירות ביותר בסביבת אגם גארדה. במזרח נמצאים רוב מוקדי התיירות למשפחות (למשל פארק גארדה לנד, פארק המים קאנווה או האקווריום) ובמערב נופים פראיים ומרשימים יותר.

אגם מאג’ורה (Lago Maggiore)

אגם מאג’ורה לא תמיד מקבל את הכבוד הראוי לו בקרב תיירים ישראליים, וחבל. האגם, השני בגודלו באיטליה, נחשב לצר בכל קנה מידה: אורכו עומד על כ-70 קילומטרים, החל מלוגאנו בשוויץ ועד ארונה באיטליה, בעוד רוחבו הממוצע על 5-3 קילומטרים בלבד. הנופים שלו משתנים בהתאם: החלק הצפוני יאפשר לכם לקבל טעימה מהרי האלפים, על הפסגות המשוננות והמושלגות שלהם. הנופים בחלק הדרומי הם ים תיכוניים במהותם.

גם בסביבת אגם מאג’ורה, לא קשה למצוא מה לעשות. רשימת האטרקציות כוללת ערים מרהיבות (לדוגמה עיירית הקייט סטרזה או ורבניה, הידועה בגן הבוטני שלה), את האיים הבורומאיים (הבולטים שבהם הם איזולה בלה ואיזולה מדרה), כפרי דייגים, רכבלים ועוד. ניתן ואף מומלץ לעשות גיחה קצרה לשוויץ.

אגם קומו (Lago di Como)

אגם קומו הוא השלישי בגודלו באיטליה, ומתחרה ראוי עם אגם גארדה על תואר הפופולארי ביותר בקרב מטיילים. שטחו של האגם כ-146 קילומטרים, והוא בולט בעומק שלו שמגיע במקומות מסוימים לכ-400 מטרים – מה שהופך אותו לאחד העמוקים ביבשת אירופה כולה. האגם, שצורתו כצורת האות האנגלית Y, מציע נופים    עוצרי נשימה שלדעת רבים הם מרשימים יותר מאלו של אגם גארדה. עוד תמצאו בעיירות ובכפרים המקיפים אותו ארכיטקטורה יוצאת דופן, שמסבירה מדוע מדובר ביעד פופולארי מאוד בקרב עשירי העולם ומיטב הסלבריטאים. חלק מהידוענים גם קנו כאן אחוזות מטופחות, דוגמת מדונה, ג’ורג’ קלוני, סילבסטר סטאלון או רונאלדיניו.

אפשר לטעון שאגם קומו מתאים מאוד לאלו שרוצים לשלב בטיול שלהם את הטבע במלוא הדרו, ופחות משפחות שמחפשות אטרקציות (אם כי גם כאן יש הרבה מאוד פעילויות לכל בני המשפחה, דוגמת רכבלים, פארקי חבלים ועוד). לכן ההמלצה לפי שרוצה לבקר באגם גארדה וקומו היא לפנות לכל אחד מהם כמה ימים לפחות, וכמובן שלא לחשוב על “קפיצה” לאגם קומו, הממוקם כשלוש וחצי שעות נסיעה מאגם גארדה. אפשרות אחרת היא לשלב את האגם עם מילאנו, הממוקמת במרחק נסיעה סביר של כשעה וחצי בכביש המהיר.

אגמים בצפון איטליה שאסור לכם לפספס

אגם מולבנו (Lago di Molveno)

אגם מולבנו ממוקם בחלק הדרומי של הרי הדולומיטים, ואפשר להגיע אליו במרחק נסיעה סביר מהעיירות המקיפות את אגם גארדה. לכן, זוהי אחת האפשרויות היותר מומלצות לטיולי יום למי שרוצה להמשיך ללון בסביבת אגם גארדה אבל בכל זאת לקבל טעימה יפה מהאגמים (אנחנו שילבנו אותו עם אגם טנו, ליום טיול מרהיב במיוחד).

אגם מולבנו, המקיף עיירת קייט באותו שם, מציע מגוון רחב של פעילויות. תוכלו לטבול במים הצוננים, כשברקע הרים מוריקים, או לצאת לשייט בסירה חשמלית. אזור החוף אטרקטיבי מאוד, בעיקר למשפחות עם ילדים שיכולים להעביר שעות בין גינות שעשועים מושקעות, מתחם מיני גולף, מסלול קארטינג קצר ועוד. אפשרות קוסמה אחרת היא לעלות על רכבל, עד לפסגותיו של הר המולבנו, ולקבל נקודת תצפית עוצרת נשימה.

אגם טנו (Lago di Tenno)

את אגם טנו סקרנו כאן בהרחבה באתר, ובצדק גמור: מדובר באחת הנקודות היפות ביותר באזור אגם גארדה. הוא נמצא בחלק הצפוני של האגם, בסמוך לריבה דל גארדה ולמפלי ורונה המתוירים, ושווה להגיע אליו בעיקר כדי לראות את הגוון המדהים של מי הטורקיז. זהו אגם קטן בכל קנה מידה: שטחו כ-2.5 קילומטרים, אורכו לא עולה על כ-750 מטרים ורוחבו עומד על כ-400 מטר – אבל טבילה כאן היא חוויה גדולה.

שימו לב שכיאה לאגם קטן מאוד, המפלס שלו בהחלט נתון לשינויים לאורך השנה בהתאם לכמויות הגשם. בחלק מהתקופות, כשהאגם מלא, תמצאו עצים שיוצאים כאילו מתוך המים. באחרים, נסיגת המפלס תחשוף איים שעלולים לעורר דאגה אצל כל מי שחרד לטבע שלנו. בכל מקרה, מובטחים לכם כאן מראות מרהיבים.

אגם טובל (Lago di Tovel)

אגם טובל ממוקם בגובה של כמעט 1,200 מטר מעל פני הים, בלב שמורת הטבע אדמלו ברנטה. הדרך אליו לא פשוטה, אבל כדאי מאוד לעשות אותה. גם כאן, הדבר הבולט ביותר הוא הגוון הטורקיזי יוצא הדופן של המים. ואפרופו צבעים: עד לפני כמה עשרות שנים, האגם היה ידוע בכך שגוון המים שלו היה משתנה לאדום בחודשי הקיץ. היום זה לא קורה, כשרבים מייחסים זאת להתחממות הגלובאלית או למעשה ידי האדם.

צבע נוסף שבולט כאן הוא ירוק. האגם מוקף בעצים ובהרים, שמשתקפים בתוך המים ליצירת מראה חד פעמי. מעבר לאפשרות ליופי של צילומים, מומלץ לעשות כאן מסלול הליכה סביב האגם הנמשך כשעתיים. אולי תתאכזבו לשמוע שבניגוד לרוב האגמים של צפון איטליה, כאן חל איסור לטבול או לשחות בתוך המים.

אגם קארצה (Lago di Carezza)

אגם קארצה (או קארזה), למרגלות הרי הדולומיטים, הוא עוד אגם קטן שיכול לספק לכם מראות פוטוגניים עוצרי נשימה. מומלץ מאוד להגיע לכאן כדי לראות את המראות, לצלם וגם להקיף אותו, מה שצפוי לקחת לכם לא יותר מאשר כחצי שעה. 

חשוב לציין שהאגם הזה, מפאת גודלו, “רגיש” מאוד לשינויים במפלס. אם תגיעו בתקופות שחונות, תגלו שהממדים שלו קטנים והמראה של פחות מרשים בהתאם. עדיין קשה שלא להתפעל מצבע המים שנע בין כחול לירוק או מההרים המושלגים ומעצי האשוח המשתקפים במי האגם, אבל קחו בחשבון שיש אנשים שהמראה עבורם נחשב ל”דל” מדי.

אגם בראיס (Lago di Braies)

אגם בראיס מקבל מקום של כבוד באינסטגרם וברשתות החברתיות השונות, מהסיבה הפשוטה שהתמונות שאפשר להפיק כאן תמונות יוצאות דופן (אפילו בסטנדרטים הגבוהים של צפון איטליה). האגם, הממוקם בחלק הדרומי של טירול ובגובה של כמעט 1,500 מטר מעל פני הים, מציע קודם כל את המראות של ההרים היורדים למים (הוא מוקף בהר קרודה דל בקו) באופן דרמטי ויערות ציוריים המקיפים אותו.

אחד המראות המזוהים עם האגם הוא בית העץ על סירות העץ שלו. מומלץ לא להסתפק בתמונה לאינסטגרם, אלא לצאת לשייט מענג במים התכולים. האגם הזה מתאים גם לחובבי ההליכות, שיכולים לעשות כאן מסלולים רגליים של כמה שעות.

אגם נמביה (Lago di Nembia)

אגם נמביה הוא לא מהמוכרים באזור צפון איטליה, ושמענו על לא מעט אנשים שהגיעו לכאן די במקרה – אבל לא הצטערו על כך אפילו לשנייה. האגם הקטן הזה הוא עוצר נשימה, בין השאר עקב מראה גשר העץ המפותל מעל המים או נקודות החמד לפיקניק ממש מתחת לעצים. האגם מציע מי טורקיז, מדשאות ירוקות והרים נישאים המקיפים אותו.

הפוסט אם יש גן עדן: אגמים בצפון איטליה שאסור לכם לפספס הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

זוהי אטרקציה מצוינת עבור המבוגרים, שיכולה להתאים גם לטיולים עם ילדים. תוכלו לעשות אותה לכל אורך השנה, כשימי החורף – בהם חלק לא מבוטל של האטרקציות באגם גארדה נעשות פחות מושכות – זהו הבילוי האידיאלי. אקוורדנס אגם גארדה (Aquardens), המגדיר עצמו כ”עולם טבעי של בריאות”, מציע עבורכם מרחצאות חמים עם פינוקים, טיפולים והפתעות שונות. האם זה באמת מוצלח בפועל כפי שזה נשמע על הנייר? אתם מוזמנים לקרוא ולהחליט בעצמכם.

מה תמצאו במרחצאות אקוורדנס אגם גארדה?

אקוורדנס הוא פארק תרמי גדול מאוד, או למעשה: הפארק הגדול מסוגו באירופה, המציע לא פחות מכ-5,200 מטרים רבועים של מים מינרליים תרמיים. המים זורמים לכאן ממעיין תרמי הממוקם למרגלותיהם של הרי האלפים, כ-2 קילומטרים מתחת לפני הקרקע, ומגיעים לבריכות התרמיות דרך סדקים בסלע. למעשה, המים מגיעים לפארק בכ-47 מעלות צלזיוס וזורמים ל-11 אגנים. במהלך המסלול, שנמשך לא מעט שנים, המים מקבלים רכיבים חיוניים – דוגמת מלחים, גופרית, יוד, ברום, סידן ומגנזיום – המספקים להם את התכונות הבריאותיות המיוחסות להם.

בין השאר, השילוב שבין טמפרטורת המים לתכולה שלהם עשוי לדברי אנשי אקוורדנס – ומחקרים שונים – לתרום להמרצת המערכת החיסונית, לשפר את זרימת הדם, להפחית דלקות או נפיחויות, להקל על תסמיני מחלות שונות (דוגמת מחלות עור, מחלות כלי דם או דלקת מפרקים שגרונית), להאיץ את הטיפול הטבעי של הגוף לאחר פגיעות, לסייע בהתמודדות עם מחלות כרוניות בדרכי הנשימה ועוד. חשוב להדגיש, עם זאת, שרצוי מאוד שלא להפריז בשהות במים. ההמלצה היא שכל טבילה, במים שהטפמרטורה שלהם מגיע לכ-37-35 מעלות צלזיוס (ובחלק מהבריכות גם מעבר לכך), תימשך כ-15-10 דקות בסך הכול, או לכל היותר 20 דקות. לאחריה, במטרה למקסם את היתרונות הבריאותיים השונים של הטבילה, רצוי להקפיד על מנוחה בת כחצי שעה.

תוכלו ליהנות מהתכונות השונות של המים, וגם לקבל קצת מנוחה, בכמה וכמה מתקנים הפזורים ברחבי הפארק התרמי: בחלק מהמקרים במתחם סגור עם חלונות זכוכית גדולים המאפשרים “טעימה” למה שקורה בחוץ, ובאחרים בחלקים החיצוניים המציעים אווירה רגועה וירוקה. האטרקציות העיקריות ברחבי הפארק הן:

• לגונות (Laguna Energia e Relax) – לגונת ה”אנרגיה” ולגונת ה”הרפיה”, הזורמות בחלקים הפנימיים והחיצוניים של המתחם, יוצרות בריכה אחת סופר גדולה, לצד כמה בריכות קטנות ונסתרות. בין השאר תמצאו כאן סילוני מים חמים, מפלים קטנים, בר משקאות אקסלוסיבי, מתחם שיזוף עם מיטות נוחות
  הממוקם באי בלב הלגונה (זמין רק בקיץ) ובאחת הבריכות אפילו אופני כושר. טמפרטורת המים כאן עומדת על כ-36 מעלות צלזיוס, ועומקם כ-1.3 מטר 
• קרקלה (Caracalla) – המתחם קרוי על שמו של מי שהיה קיסר רומא משנת 211 ועד ליום מותו, ושהיה ידוע בחיבתו למתחמי ספא. הוא מציע ג’קוזי ומערכת של בריכות ומפלים 
• בריכת Salina – בריכה, בטמפרטורה של כ-35 מעלות ובעומק של כמטר אחד, המציע מים עם מלחים, ברום ויוד המספקים יחדיו “בריאות תלת ממדית”. מתאים למבוגרים בלבד 
• המערה התרמית GROTTA DELL’ARMONIA – מתחם מרהיב, שמציע חוויית טבילה במים של כ-35 מעלות בתוך מערה המשלבת צבעים, מוזיקה ועיצוב מרגיע. הכי רגוע שאפשר לחלום עליו 
• מערת דלה פונטה (Grotta Della Fonte) – מציעות את המפגש המענג עם מי המעיין השופע, ישירות ממעמקי כדור הארץ (כ-130 קילומטר למתחת לפני הקרקע), שמגיעים למערה דרך סדקים בסלע. גם כאן, חוויה מרגיעה בלוקיישן רומנטי ושקט במיוחד 
• KNEIPP PHLEBOLOGY – שביל המשלב בין מים קרים (כ-19 מעלות) למים חמים (כ-36 מעלות). העיקרון הוא שהמעבר המהיר הזה בין מים קרים לחמים עשוי לשפר את היתרונות של המים התרמיים ולספק תחושת רעננות בריאה 
• נהר (River) – הנהר ממוקם במתחם החיצוני של אקוודרנס, אבל אל דאגה: עם מים בטמפרטורה הנעה סביב 35.5 מעלות צלזיוס, זה יכול להיות תענוג גדול לטבול כאן גם (יש שיגידו בעיקר) בימים קרים יחסית. עומק המים נע בין 100 ל-120 ס”מ 
• בריכות תרמיות לילדים (Abbraccio ו-Coccola) – אם אתם מגיעים לאקוודרנס עם ילדים, זהו המקום בו סביר להניח שתעבירו לא מעט זמן. שתי הבריכות האלה, שעומקן כ-60-50 ס”מ בלבד, מאפשרות גם לצעירים שבחבורה לקבל את יתרונות המים התרמיים. הבריכה החיצונית, “קוקולה”, מציעה גם מגלשות מים ומיני קלאב הפועל במהלך החורף, בסופי השבוע ובחגים. המיני קלאב, המיועד לילדים בטווח הגילים 13-4 בליווי הוריהם, מציע בין השאר שני מתנפחי מים ופעילויות בידור שונות.
  לא בטוח שהיינו ממליצים לכם לוותר על פארק המים קאנווה או על פארק מים קאבור, במהלך הביקור עם הילדים, אבל כתוספת לאחד מהם – או כפיתרון לימים גשומים או קרים – זו יופי של אפשרות.

סאונה וטיפולים נוספים

מזה שנים שפארק אקוודרנס הציע אפשרות לקבלת טיפולים, ביניהם סאונות וחדרי אדים. אלא שהכפר החיצוני החדיש של הסאונות שנפתח כאן לאחרונה, Sauna Village, לוקח את זה כמה צעדים קדימה. הוא מציע מגוון מתחמי סאונה, המייצגים שיטות טיפול שונות מרחבי העולם, וביניהם סאונות רטובות, סאונות יבשות, טקסי הטיהור הנורדיים אופגוס (המשתמשים בטכניקות האידוי הנעה באוויר ברחבי הבקתות), אפשרות לשילוב שמנים אתריים ועוד. עוד תמצאו באזור זה מקלחות תרמיות, אזור מנוחה עם נוף פנורמי, “חוף ים” ובר בריכה. שימו לב שהכניסה לכפר הסאונות כרוכה בתשלום נוסף ומיועדת לגילי 14 ומעלה.

לצד זה תמצאו כאן את טרקלין הספא (Spa Lounge), גם הוא מיועד לבני ולבנות 14 ומעלה ודורש תשלום נוסף. בטרקלין תמצאו מסלול העובר בין בקתות יבשות, רטובות ואזורי מנוחה. הפארק מציע גם חדרי טיפולים, ובהם שיטות עיסוי מקצוות העולם השונות, שיטת הטיפול ההוליסטי ההודית איור ודה, חמאם ועוד. חלק מהטיפולים ניתן לעשות בבקתות פרטיות, ואחרים באופן זוגי.

הפארק מציע בשטחו לא מעט אפשרויות הסעדה, עם כ-10 מסעדות, בתי קפה, ביסטרו המציע בעיקר תפריט ים תיכוני וברים הפזורים לאורך הבריכות.

הבעיה: אקוורדנס לא זול

אחד החסרונות העיקריים של פארק אקוודרנס הוא תג המחיר, שנחשב ליקר בהשוואה לאטרקציות רבות אחרות בסביבת אגם גארדה (משום מה, כישראלים המחירים האלו נראים לנו קצת יותר “הגיוניים”). ניתן לבחור בכרטיס המקנה לכם שעות בפארק למשך כמה שעות, כלומר, החל ממועד הכניסה למתחם עצמו ועד הרגע בו אתם משיבים את הצמיד בתום הביקור. מומלץ במקרה הזה שלא לחרוג מהזמן שהוקצב לכם, מכיוון שכל חצי שעה של איחור כרוכה בתוספת של 5 אירו למחיר.

המחירים המעודכנים של פארק אקוורדנס אגם גארדה, נכון לתחילת 2023, הם:

• שעתיים (הזמנה אונליין בלבד): 28 אירו למבוגר בימים רגילים, 33 אירו בסופי שבוע (שבת וראשון) ובחגים מקומיים 
• ארבע שעות: 37 אירו למבוגר בימים רגילים, 42 אירו בסופי שבוע ובחגים
• שש שעות: 44 אירו למבוגר בימים רגילים, 49 אירו בסופי שבוע ובחגים
• כרטיס יומי: 53 אירו למבוגר בימים רגילים, 58 אירו בסופי שבוע ובחגים
• ילדים מתחת לגיל 14: כרטיס כניסה עולה 24 אירו בימים רגילים ו-29 אירו בסופי שבוע ובחגים
• ילדים שגובהם אינו עולה על מטר אחד נכנסים ללא תשלום

כפי שהזכרנו קודם לכן, חלק מהמתחמים בפארק התרמי כרוכים בתשלום נוסף. ביניהם:

• כפר הסאונות: 10 אירו לאדם
• מסאג’ים וטיפולים נוספים: בהתאם לפירוט המופיע באתר האטרקציה
• קורסים וסדנאות שונות

שימו לב שמגבות, לוקרים וציוד נוסף כרוכים בתשלום של כמה אירו.

מומלץ להשוות מחירים לפני שמזמינים כרטיסים באתרים הבאים:

הזמינו כרטיסים ב-Get Your Guide

הזמינו כרטיסים ב-Viator

הזמינו כרטיסים ב-Tiquets

איך מגיעים לאקוורדנס?

פארק המרחצאות אקוורדנס ממוקם במרחק של קילומטרים ספורים מוורונה, מה שאומר שתוכלו להגיע אליו בנסיעה קצרה מרוב העיירות המקיפות את אגם גארדה. מוורונה מדובר בנסיעה של כ-20 דקות, ומהעיירות הנמצאות בצד המזרחי של האגם היא לא אמורה לקחת לכם יותר מכ-40-25 דקות. אם אתם מתניידים באזור אגם גארדה ללא רכב, הדרך הנוחה ביותר להגיע לכאן היא בקו אוטובוס מספר 101 היוצא מתחנת הרכבת של ורונה בכל ימות השבוע (למעט ראשון).

חשוב מאוד לבדוק את שעות הפתיחה טרם הביקור, כי באיטליה – כמו באיטליה – הן עשויות להשתנות לאורך השנה – מה גם שלכל מתחם כאן יש שעות פתיחה משלו. בדרך כלל, בתקופות השיא של התיירות (תחילת יולי עד אמצע אוגוסט לערך) הפארק פתוח מדי יום החל מ-10 בבוקר ועד חצות, או אפילו 1 בלילה בסופי שבוע. בחצי השני של אוגוסט הוא פתוח עד חצות בימי רביעי, חמישי, שישי ושבת, או 22:30 בשאר ימות השבוע. בחודשים ספטמבר עד יוני השעות עשויות להיות “צנועות” מעט יותר, החל מ-10:00 ועד סביבות 24:00-23:00 בלילה.

הפוסט אקוורדנס אגם גארדה: אתר המרחצאות החמים הגדול באיטליה הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

מים חזקים חודרים עמוק מאוד

מפלי ורונה מהווים חלק משמורת הטבע קסקטה של ורונה, הנקראת על שם הקרבה (היחסית…) שלה לעיר ורונה. הם ממוקמים מרחק נסיעה קצר ממוקדי העניין העיקריים מצפון לאגם גארדה, ובעיקר ריבה דל גארדה או אגם טנו, ולכן הם יכולים להשתלב בקלות במהלך טיול באזור. במיוחד על רקע העובדה שמדובר באתר שהביקור בו הוא לא ארוך מדי, ויכול להסתכם בכחצי שעה–שעה בלבד.

איך בדיוק מפלי ורונה נוצרו? המים מגיעים מנהר בשם Magnone. הנהר, שבהמשך מגיע גם לאגם גארדה, מעביר לכאן נביעות מאגם טנו. המים זורמים עד להר  ומשם יורדים, דרך חור, לתוך מערה. התופעה בה המפל חצב לעצמו ערוץ לאורך עשרות אלפי שנים היא די ייחודית, ונמשכת עד היום: בכל שנה, המים שוחקים כ-2 מ”מ מהאבן. אבל ברור שלא רק הטבע משחק כאן תפקיד. כמובן שכל התשתית המאפשרת ביקור במקום היא תוצר של עבודות התחזוקה שנעשו החל מ-1874, שנה בה החלה להיות מוקמת התשתית של הביקור במפלים. עד שזה קרה, ההגעה למפלים הייתה מורכבת מאוד ודרשה לרוב טיפוס על חבל בצוקים תלולים, מה שהתאים כמובן רק למטפסים מנוסים.

מוקדי העניין של מפלי ורונה

מרפסות התצפית

כיום, המסלול למפלי ורונה הוא קצר ופשוט בכל קנה מידה. אפשר להשלים אותו בכ-20 דקות, או קצת יותר אם עושים עצירות לצילומים. קיים שביל מסודר לאורך קניון מעוקל, עם גשרים, מעקות וכל הדרוש לביקור בטוח. המסלול הקצר דרך המעבר המקושת, שעוצב כשלעצמו על ידי אדריכל איטלקי מוביל, מגיע עד למערה לתוכה יורדים המפלים. המבקרים מגיעים לשתי נקודות תצפית (שתיהן מוארות באור יפה), שמאפשרות להיחשף לזרם החזק של המים:

• המערה התחתונה (Lower Cave) – אל נקודת התצפית הראשונה מגיעים דרך השביל הראשי, שנבנה עוד בשנת 874 לספירה! למעשה, למרות האשליה שנמצאים בתוך מערה אנחנו כאן בקניון תלול מאוד, שבאופן ייחודי מאוד נוצר במשך אלפי שנים עקב כוח השחיקה האדיר של המים במקביל למפל. כך או כך, ממנו רואים את השלבים האחרונים של המפל ואת הנקודה בה המים יורדים לבריכה
• המערה העליונה (Upper Cave) – נמצאת כ-40 מטר מעל ומגיעים אליה דרך מנהרה, באורך של כ-15 מטרים, שנחצבה בסלע ב-1870. בה ניתן להתרשם ממלוא העוצמה של המפלים, שיורדים כאן כבר כ-20,000 שנה ויוצרים צוואר בקבוק של כ-100 מטר. לצד זה ניתן להתרשם מצורות האבן המיוחדות שנוצרו כאן במהלך השנים

חשוב לציין שתוך כדי ההתבוננות במפלים, שיורדים בסמוך בעוצמה כל כך חזקה, נרטבים כהוגן. נוצר כתוצאה מכך קושי מסוים, למשל כשמעוניינים לצלם את כל היופי הזה. לכן ההמלצה היא להגיע לכאן עם מעילי גשם, שקיות ובגדים להחלפה. מרחיקי הלכת גם יצטיידו מראש במטריה.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by parco grotta cascata varone (@parcogrottacascatavarone)

הגן הבוטני

הדרך בין המערה התחתונה לעליונה עוברת במסלול ירוק ועמוס בצמחים, המכונה “הגן הבוטני“. למרות שיש הטוענים שהתיאור הזה הוא בומבסטי מדי, כדאי להתרשם מהצמחייה העשירה המאפיינת את אזור אגם גארדה. תוכלו לראות כאן צמחים ופרחים במגוון צבעים, אפילו צמחיה מנוגדת באופן מסוים: צמחים אופייניים לאזור הים התיכון לצד כאלה שתוכלו למצוא לרוב רק במעלה ההרים. השביל עצמו מתפרס על פני כ-115 מדרגות ומציע נופים יפים של הסביבה. קחו בחשבון שהוא נעשה צר יותר, וגם קריר יותר, ככל שמתקדמים.

איך מגיעים למפלי ורונה?

האמת היא שאין תמימות דעים ביחס למפלי ורונה. יש שיציינו שמדובר באחד ממוקדי הטבע היותר מרשימים באזור, כך שמי שלא נחשף למפלים מאסיביים יותר – וכמובן שגם משפחות עם ילדים – יוכלו בוודאי להתפעל. מנגד, יש שטוענים שמדובר במפלים שלא מחדשים יותר מדי ושניתן לוותר עליהם על רקע הביקור הקצר והעובדה שהוא כרוך בתשלום. בכל מקרה, אם המפלים מסתדרים לכם בתוכנית הטיול (למשל נקודת עצירה בדרך לאגם טנו) אנחנו ממליצים כן לבקר בהם.

בסמוך לכניסה אזור פיקניק עם כ-150 מקומות, בו אפשר לשבת לארוחה או לנשנושים לפני או אחרי הביקור, וגם בית קפה קטן. כמיטב המסורת תמצאו כאן גם חנות מזכרות קטנה.

כמה בדיוק עולה כניסה לשמורת מפלי ורונה גארדה? אלו הם המחירים נכון לשנת 2023:

• כרטיס יחיד: 6 אירו
• כרטיס משפחתי: 2 מבוגרים ו-2 ילדים: 22 אירו. 2 מבוגרים ו-3 ילדים: 26 אירו

מפלי ורונה שעות פתיחה: משתנות לאורך השנה, על פי הפירוט הבא:

• ינואר–פברואר: 17:00-10:00
• מרץ: 17:00-9:00
• אפריל: 18:00-9:00
• מאי–אוגוסט: 19:00-9:00
• ספטמבר: 18:00-9:00
• אוקטובר: 17:00-9:00
• נובמבר–דצמבר: 17:00-10:00

מומלץ להתעדכן לפני הביקור בשעות הפתיחה הספציפיות דרך האתר. הפארק פתוח לכל אורך השנה, למעט ב-25 בדצמבר. 

טיפים כלליים לביקור במפלי ורונה

• מדובר בחוויה מצננת, שמתאימה לימים חמים, אבל חשוב להיערך אליה מבעוד מועד
• מפלי ורונה אינם מתאימים לטיול עם עגלה, הן מבחינת תנאי השטח (על מנת להגיע למפלים צריך לטפס לא מעט מדרגות) והן בכל הנוגע לצפיפות המאפיינת את המקום. לכן בטיול עם ילדים, חשוב להצטייד במנשא
• חשוב להגיע עם זוג נעליים נוחות, ג‘קט/מעיל ורצוי שגם בגדים להחלפה במידת הצורך
• המפלים עושים רעש לא קטן, שעלול להפחיד ילדים. מומלץ להכין אותם לקראת זה
• עקב פוטנציאל ההירטבות, חשוב לשמור על הפריטים היקרים לכם. בחנות המזכרות שבסמוך לקופת הכרטיסים אפשר לקנות כיסויים לטלפונים ניידים

הפוסט מפלי ורונה: המפלים המתוירים בסביבת אגם גארדה הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

המשמעות ברורה: הרכבל שמגיע לפסגות המונטה באלדו הוא אטרקציה סופר מבוקשת, והעומסים האפשריים בהתאם (אלא אם מצליחים להימנע מהם). אלא שהנופים, והחוויה שמקבלים בדרך אליהם, עושים את כל ההשקעה הזו לכדאית מאוד.

הכירו את מונטה באלדו

מונטה באלדו הוא הר, או למעשה רכס הרים, ממוקם בחלק המרכזי של אגם גארדה, מעל עיירת ימי הביניים מאלצ‘סינה (בה מומלץ מאוד לבקר לפני או אחרי העלייה להר). השם שלו מגיע מהמילה הגרמנית ליער (“Wald”), מה שמרמז על כך שאפשר למצוא כאן הרבה מאוד ירוק בעונת הקיץ או פסגות מושלגות בחודשים הקרים יותר. זאת כמובן לצד נוף עוצר נשימה של אגם גארדה, וביום בהיר גם הרי הדולומיטים המקיפים אותו. אז נכון, לא חסרים נופים מרהיבים באזור הזה. ונכון, אפשר  למצוא נקודות תצפיות זולות יותר ואפילו חינמיות על אגם גארדה, כך שחלק מהאנשים מתייחסים למונטה באלדו כאל “מלכודת תיירים“. ועדיין, לדעתנו כן מומלץ להכניס את הביקור בהר והתצפית לתוכנית הטיול. במיוחד אם מטיילים עם ילדים, שיראו את העלייה ברכבלים כחוויה גדולה.

טיפ חשוב: כדי ליהנות מכל הקסם הזה, חשוב לבחור ביום עם ראות מקסימלית (ומבחינה ממשית – ללא עננות או ערפל, שעלולים לפגוע מאוד במראה שמקבלים ברכבל ובפסגת ההר). מומלץ לתכנן את הביקור במונטה באלדו לימים בהם תחזית מזג האוויר נראית מעודדת, מהבחינה הזו. אפשרות אחרת היא פשוט לבדוק בבוקר את הראות על גבי ההר דרך האינטרנט או לפחות במצלמה המעבירה את התמונה שלה למשרד הכרטיסים של הרכבל. יכול להיות ששינוי של שעה במועד העלייה להר ישפר משמעותית את המראות שתבחינו בהם.

רכבל מונטה באלדו: עולים מעל העננים

המפנה הגדול בתיירות של המונטה באלדו הגיע בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בהן נבנה הרכבל המפורסם המגיע לפסגת ההר. ב-2001 הוא שודרג, בעיקר בכל הנוגע לפן הבטיחותי, כך שאתם יכולים להיות רגועים כשאתם עולים אליו. חשוב לשים לב שיש שתי תחנות של הרכבל, או למעשה שני רכבלים שונים שיגיעו יחדיו עד לשיא הגובה. בנקודת ההתחלה היוצאת ממרכז העיירה (תחתית ההר) תמצאו קרון רכבל סגור, שמגיע עד לתחנת הביניים סן מיקלה (San Michele), הנמצאת באמצע ההר. אם מעדיפים את התחנה הראשונה, חשוב מאוד לחנות בחניון התת קרקעי – במחיר שמתחיל מ-1.5 אירו לשעה ועד לכ-20-15 אירו במקרה של יום שלם או אובדן כרטיס – ולא להמשיך עם הרכב עד לתחנה השנייה. מי שכן בוחר להגיע עם הרכב עד לסן מיקלה ולעלות ממנה ברכבל יגלה תחנה פחות עמוסה, זולה משמעותית וגם ניתן למצוא בסמוך אליה חניה חינם. מנגד, הנסיעה ברכב לסן מירלה מעט מאתגרת וגם תגרום לכך שתוותרו על חלק מהחוויה.

העלייה לשיא הגובה, עד לכ-1,750 מטר מעל פני הים, נעשית בקרון עגול גדול (מיועד לכ-80 מבקרים בו זמנית) המסתובב במהלך העלייה, כך שניתן לראות את הנופים ב-360 מעלות.

אפשרות אחרת, זולה הרבה יותר ועמוסה פחות, היא לעלות להר מהצד המזרחי שלו דרך רכבל Pre Alpasina. לאחר דרך יפה העוברת בין נוף ירוק של כרמים ופרדסים, מגיעים לרכבל כיסאות פתוח די תלול המגיע למרחק של כ-500 מטר מהנקודה העליונה של הרכבל המתוייר יותר: מגובה של כ-1450 מטר לכ-1,840 מטר, במסלול של קצת יותר מקילומטר.

מה רואים במעלה ההר?

בעיקר, נופים מרהיבים של אגם גארדה וההרים המקיפים אותו אבל ממש לא רק. לצד היופי הטבעי של ההר על הגוונים המוריקים שלו, סלעי הבזלת הגדולים והפריחה בחלק מעונות השנה (שמסבירה מדוע יש שמכנים אותו “הגן הבוטני של איטליה”), בכל אחד מהמפלסים יש מגוון רחב של מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, או אפילו רכיבה על אופניים (עקב עומס האנשים לא תוכלו לעלות עם האופניים בכל יציאה של הרכבל, אלא להמתין ליציאות ייעודיות של שלוש פעמים ביום בשעות הבוקר). במפלס העליון בית קפה עם תצפית יפה על האזור, גינת משחקים, ספות וספסלי ישיבה, חיות קטנות לרכיבה ועוד. אי אפשר לפספס גם את המנצחים וגלשני הרוח הדואים מכמה נקודות במעלה ההר, והאמיצים בהחלט יכולים להתנסות בכך או לפחות להתקרב לאחת מקצוות ההר כדי לראות את הפלא הזה מקרוב.

מומלץ לשהות כשעה–שעתיים בחלק העליון של ההר, אלא אם בוחרים במסלולי הליכה ארוכים יותר. חשוב לזכור שבהתאם לגובה, צפוי להיות קר ולפעמים קר מאוד בפסגת ההר. נא להתלבש בהתאם עם ז‘קטים וקפוצ‘ונים. עקב הקרבה לשמש והקרינה הגבוהה, מומלץ למרוח קרם הגנה.

הטבה לגולשי האתר: 15%;הנחה על כל כרטיסי ה-eSIM של Airalo בהקלדת קוד הקופון JULY15 (ללקוחות חדשים). לקוחות קיימים? קבלו 10% הנחה עם הקוד JULY10

הבעיה: עמוס מאוד

הרכבלים המגיעים למונטה באלדו הם מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר של אזור אגם גארדה, בעיקר בחודשי הקיץ, בחופשות מקומיות ובסופי שבוע. אם אתם יכולים לתזמן את הביקור שלכם מחוץ למועדים אלו, סבירות גבוהה שתצליחו להימנע מהתורים הארוכים המשתרכים: הן תור לרכישת הכרטיסים בקופה (אותו אפשר למנוע אם קונים מראש כרטיסים באינטרנט) והן עד לעלייה לרכבל. התור יכול להגיע בקלות לכשעה וחצי–שעתיים, וזה לא פשוט. בטח בחודשי הקיץ, אם כי עלול להיות עומס גם בעונות המעבר.

רבים ממליצים להגיע להר מוקדם ככל האפשר וסמוך לפתיחה – בסביבות 8:30-8:00– לפני שנחיל התיירים היומי עושה את דרכו לשם. במקרה הזה הכרטיסים של רכבל מונטה באלדו אפילו צפויים להיות יותר זולים. אופציה אחרת היא לתזמן את העלייה להר לשעות אחר הצהריים המוקדמות, בהן מספר התיירים מצומצם יותר (מצד שני, יש סבירות גבוהה יותר שהראות לא תהיה אופטימלית). כמו ביעדים אחרים באזור גם כאן אתם יכולים “לזרום” בהתאם לתורים ולתנאי מזג האוויר.

אם אתם מגיעים עם רכב – והניסיון שלנו מראה שרוב המבקרים באזור אגם גארדה עונים על ההגדרה הזו – מומלץ לחשוב מראש להיכן מעוניינים להגיע ולכוון את הנסיעה בהתאם. אפשרות אחרת, שמתאימה למי שנמצא על אחת העיירות לגדותיו של האגם, היא לשוט למלצ‘סינה. מדובר בהפלגה של כשעתיים מהקצה הדרומי של האגם, כשעה ורבע מריבה דל גארדה שבקצה הצפוני או האפשרות הקצרה ביותר: הפלגה של כ-25 דקות בלבד מהעיירה לימונה סול גארדה הנמצאת ממערב, בעבר השני של האגם. מהמזח מגיעים לנקודת היציאה של הרכבל בהליכה של כרבע שעה, ברחובות הציוריים של מלצ‘סינה.

שעות פעילות, מחירים וכל מה שחשוב לדעת

בדומה לרכבלים אחרים באזור אגם גארדה והרי הדולומיטים, גם הרכבל למונטה באלדו אינו פועל לכל אורך השנה. לרוב הוא פועל החל מחודש מרץ ועד לסביבות סוף חודש נובמבר. הרכבל הראשון מתחנת מלצ‘סינה יוצא בסביבות 8:15 והאחרון ב-18:00, כאשר התדירות היא אחת ל-30 דקות לפחות. בכיוון השני, ניתן לחזור בין השעות 18:45-9:15, גם כן במרווחים של 30 דקות בין יציאה ליציאה.

מחירי הכרטיסים של רכבל מונטה באלדו משתנים בהתאם לאופן ההזמנה ולמסלול שבוחרים: (המחירים נכונים לשנת 2022, אבל מומלץ לברר באתר לפני הביקור)

• ממלצ‘סינה למונטה באלדו (כולל סן מישל) – 25 אירו למבוגר לשני הכיוונים, 17 אירו לכיוון אחד. כרטיס מוזל (בבוקר או אחרי השעה 16:00) – 22 אירו.

  ילדים עד גיל 14: 15 אירו לשני הכיוונים, 12 אירו לכיוון אחד

• מלצ‘סינה לסן מישל – 10 אירו למבוגר לשני הכיוונים, 6 אירו לכיוון אחד. 

  ילדים: 8 אירו לשני הכיוונים, 5 אירו לכיוון אחד

• סן מישל למונטה באלדו – 25 אירו למבוגר לשני הכיוונים, 17 אירו לכיוון אחד.

  ילדים: 15 אירו לשני הכיוונים, 12 אירו לכיוון אחד

   

שימו לב! ילדים שגובהם עד 1.2 מטר, כמו גם בעלי מוגבלויות עם 100% נכות הזקוקים למלווה, פטורים מתשלום.

עגלה כרוכה בתשלום נוסף של כ-8 אירו.

מומלץ מאוד לבצע את ההזמנה אונליין, בהתאם לתאריך ההגעה, ובכך להימנע לפחות מהתורים לקופת הכרטיסים ולחסוך את עמלת ההזמנה במקום (בגובה של 2 אירו). כרטיסים ניתן להזמין באתר הבא.

הפוסט מונטה באלדו: ההר הוליד מראה בלתי נשכח הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

50 גוונים של תכלת

אגם טנו איטליה ממוקם בגובה של כ-500 מטר מעל פני הים. הוא נוצר בתחילת המאה ה-12 – בסביבות שנת 1100, ליתר דיוק – עקב מפולת סלעים מהר מיזונה (Misone) לרגליו הוא שוכן. הסלעים גרמו לחסימת הזרימה של נהר Ri Sec וליצירת אגם “חדש”‘, הניזון עד היום מאותו נהר. מפלס המים באגם עשוי להשתנות משנה לשנה, בהתאם לכמות הגשמים. בעשורים האחרונים הוא נמצא במגמת ירידה, גם אם בשנים האחרונות יש מגמת התאוששות מבורכת. בכל מקרה, בניגוד לחלק מהאגמים האחרים באזור צפון איטליה והדולומיטים תוכלו למצוא בו מספיק מים כדי להתרשם מכל היופי הזה.

בחלקו הדרומי של האגם, בו המים רדודים יותר מאשר בחלק הצפוני, תמצאו אי קטן ופסטורלי. מכיוון שמדובר בשטח קטן יחסית, השינויים במפלס עשויים להיות משמעותיים: גשמי האביב, למשל, עשויים לגרום לעלייה של כ-15 מטר במפלס המים. לעומת זאת בחודשי הקיץ בשנים יבשות האי עשוי להתחבר לגדות האגם, כך שנוצרת מעין לשון יבשה וההגעה ל”אי” אפשרית ברגיל. בחורף, לעומת זאת, לא צפוי להיות כל זכר לאי ותוכלו להבחין רק בעצים הנמצאים על גביו, מבצבצים מעל המים. בשנות בצורת, עשוי להתגלות אי נוסף שהמקומיים לא ממש שמחים להיתקל בו. “האי של 86”, הנקרא על שם השנה בה הוא הופיע לראשונה. על גבי האי, הוקם שלט שכותרתו “כשתראה אותי, תבכה” – זכר לעובדה שחלק גדול מאותה ירידת מפלס נובע ממעשי ידי אדם, שפגעו בזרימת הנהרות האחראיים על הזנת האגם.

הדבר הבולט באגם טנו הוא הצבע שלו. קשה שלא להוציא קריאת התפעלות כאשר יורדים בשביל המוביל לאגם, ומבחינים פתאום – בין היער הירוק – במי הטורקיז שנראה כאילו יצא מעולם האגדות או מתוך ציור. יחד עם האבנים הלבנות בשפת האגם, והעובדה שאין בתים או מבנים על גדות האגם (למעט מספר מבנים שמתחבאים להם בין העצים), מקבלים מראה טרופי שקט – אם לא מביאים בחשבון את התיירים האחרים, כמובן. המים הזכים של האגם הופכים את רעיון הטבילה למפתה. המים של אגם טנו הם די קרירים, ברוב ימות השנה, אבל במזג האוויר המתאים ניתן לרחוץ ולשחות בו – רק שימו לב שלאחר מטרים בודדים, העומק משתנה משמעותית ולכן חשוב לשמור על הילדים ולצייד אותם בכל הציוד הדרוש. באגם תמצאו מדי פעם גלשנים, סאפים או סירות מתנפחות, אבל אין עמדה מסודרת להשכרת סירות. בנוסף מתגוררים באגם דגים, שמהניסיון שלנו לא נוטים להטריד יותר מדי את המתרחצים.

אפשרות אחרת היא להקיף את האגם בהליכה, במסלול מעגלי הנמשך כשעה בהליכה נוחה. מומלץ מאוד לערוך פיקניק על אחת מגדותיו, כך שרצוי להצטייד מראש בשמיכה, במחצלת ובקצת אוכל לנשנושים. רק שמרו על כל היופי הזה.

איך מגיעים לאגם טנו?

אגם טנו ממוקם בנפת טרנטו (Trento), ומבחינה מעשית – מצפון לאגם גארדה. הדרך הנוחה ביותר להגיע אליו היא ברכב, כאשר רבים בוחרים לשלב אותו עם ביקור בעיירה ריבה דל גארדה (הנמצאת כ-11 ק”מ דרומית ממנו) ושמורת מפלי ורונה (כ-8 ק”מ). למעשה, בין האגם לבין המפלים יש קשר הדוק אפילו יותר: נביעות מקרקעית האגם מגיעות דרומה, דרך נהר Magnone, עד לשמורת המפלים וגורמות להיווצרות המפל. ניתן לשלב את הביקור באגם עם מבצר טנו החולש על האגם, הכפר היפה קנלה די טנו (Canalle di tenno) שייקח אתכם במנהרת הזמן עד לימי הביניים ואתרים נוספים, שפחות נפוצים ברדאר של המטייל הישראלי באזור.

הנסיעה לטנו מאזור אגם גארדה היא מעט מורכבת, עם מנהרות וכבישים מפותלים, אבל מציעה יופי של נוף. בסמוך לאגם ובמקביל לכביש הראשי תמצאו חניה בתשלום של 2 אירו לשעה (אל תשכחו להצטייד במטבעות!). תצטרכו לחשוב מראש כמה זמן תהיו באגם ולשלם על פי החישוב הזה, אבל ממש אין בעיה: גם אם יורדים לאגם ומגלים שרוצים לבלות שם יותר זמן, אפשר להאריך את החניה. אפשרות אחרת היא לשלם באמצעות אפליקציית Easy Park, המקבילה האיטלקית לפנגו, כשהבעיה היא שלא תמיד יש קליטה סלולרית באזור. כך או כך החניה עלולה להיות עמוסה בחודשי הקיץ ובסופי שבוע, מה שעשוי לחייב אתכם להתרחק מעט או לחלופין להגיע בשעות מוקדמות הנחשבות לפחות עמוסות. מהחניון יורדים בגרם מדרגות עתיק הכולל כ-120 מדרגות, בדרך שאינה מותאמת לעגלות, עד שמגיעים לשפת האגם. אין ספק שהמראות שנגלים לאורך הדרך והאגם עצמו שווים את המאמץ המינימלי בירידה, והקצת גדול יותר בעלייה בחזרה.

האגם פחות נגיש מבחינת תחבורה ציבורית, ולטעמנו ההגעה אליו תהיה מורכבת למי שלא שוכר רכב באיטליה. יש למשל קו אוטובוס (B211) בן כחצי שעה שיוצא מריבה דל גארדה, אבל התדירות שלו נמוכה יחסית – אחת לשעתיים בערך. למי שרוצה להקדיש לאגם קצת יותר זמן מאשר ביקור בן כמה שעות, עם אפשרות לחקור את החלק הצפוני של האגם ולקבל גישה נוחה יחסית לדולומיטים, יש כמה מלונות הנמצאים במרחק נסיעה קצר: חלקם אפילו מתצפתים על האגם.

שימו לב שבסביבת האגם עצמו אין אפשרות לרכוש מזון, ולכן רצוי להצטייד מראש. בסביבת החניון, לעומת זאת, תמצאו כמה מסעדות. מומלץ להגיע עם סנדלים או נעליים המתאימות למים. ומה לגבי החלפה לבגד ים? מומלץ מאוד לחשוב על זה מראש, כי תמצאו באזור החנייה שירותים. כשיורדים כבר לאגם, אין אפשרות להחלפה נוחה (ובלתי מוסתרת) של בגדים.

הפוסט אגם טנו: כמה עמוק, כמה תכלת, כמה יפה הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.