בורגטו: עיירת הטורטליני המרהיבה על המים
בתים ציוריים הנמצאים ממש על גדות נהר, טחנות מים ושרידים היסטוריים, אווירה נהדרת וגם אוכל מצוין (מישהו אמר טורטליני?). אם אפשר היה לסכם את הכפר הקטן בורגטו סול מינצ‘ו, או בקצרה “בורגטו” (Borghetto), היה זה בוודאי התיאור הזה. הכפר הפסטורלי נחשב לאחת הנקודות היותר קסומות ומיוחדות בסביבת אגם גארדה, מה שמוכיח שהגודל ממש לא קובע. מומלץ להגיע לכאן לכמה שעות ולהרגיש כאילו אתם נמצאים בזמן אחר ובמקום אחר.
בורגטו איטליה – כפר שיצא מתוך אגדה
בורגטו הוא כפר קטן, עם לא יותר מכמה רחובות קטנים, הממוקם בסמוך לעיירה ואלג‘יו סול מינצ‘ו (Valeggio Sul Mincio). כפי שאפשר אולי להסיק משמו, הוא נמצא ממש לגדותיו של נהר מינצ‘ו, המחבר בין אגם גארדה לבין נהר הפו, הנהר הארוך באיטליה העובר ברוב החלק הצפוני של ארץ המגף. סביב הנהר הוקמו בתי כלונסאות, כלומר, בתים אשר עשויים מיסודות (לרוב מעץ) שנתקעו בקרקע האדמה או מקור המים כדי לספק את היציבות הנדרשת ולהגן על המבנה מפני גאות המים, שיטפונות וסוגים שונים של מזיקים.
בשלב מסוים נבנו כאן טחנות המים, ששימשו בשנים עברו בעיקר במלאכת עיבוד החיטה והאורז. טחנות אלה פועלות עד עצם היום הזה, וביום שקט אפשר לשמוע אותן פועלות. מעל הנהר, בולט גשר ויסקונטי (Ponto Visconteo) עתיק היומין עליו מיקמו במהלך השנים אוהבים מנעולים. הגשר למעשה מפריד בין הנהר הסואן יותר לבין אגם רגוע, בו מתגוררים בדרך קבע ברווזים.
כשצועדים בכפר, קל לשכוח שפעם לא היה כאן כל כך שקט. אלא שמבט בכמה מבנים עתיקים שעדיין נשארו כאן, לוקח אותנו לתקופות קצת פחות נעימות. משחר ההיסטוריה, בורגטו היה מקור למאבקי שליטה: בין משפחות, דוגמת משפחת סקליג‘ארי המפורסמת (יש שיגידו ידועה לשמצה) מוורונה או משפחת ויסקונטי המילאנזית, שבזמנים שונים ניסו להגן על העיירה מפלישת בית האצולה האיטלקי גונזגה מדוכסות מנטובה. ממערך הביצורים של אותן שנים נותרו עד היום חלקים מהגשר וגם שרידים של מצודה עתיקה – מצודת סקאליג‘רי – הנמצאת ממש מעל הכפר ומשתייכת למעשה לעיירה הסמוכה ולאג‘יו.
המיתוסים של בורגטו (או: איך יוצרים טורטליני אגדה)
מומלץ מאוד להגיע לבורגטו בשעות הצהריים או הערב, ובכך ליהנות מהמסעדות הפזורות בו – חלקן ממש על קו המים. המאכל המזוהה ביותר עם הכפר הוא טורטליני, אותם כיסוני פסטה בעלי צורה המזכירה צדף הממולאים בבשר, בגבינה, בירקות ובהפתעות אחרות. למרות שמקור הטורטליני ככל הנראה הוא באזור אחרים של איטליה, במיוחד בולוניה או מודנה, הוא נחשב למאכל מקומי מובהק. כל מסעדה כאן מציעה את הגרסה שלה למאכל המפורסם, שיועד בתחילת הדרך בכלל “למחזר” את שאריות הבשר משולחנות האצילים ולהשתמש בהם עבור האוכלוסייה הענייה יותר.
יום הטורטליני מצוין מדי שנה ב-13 בפברואר, אבל בבורגטו לקחו את זה כמה צעדים קדימה. זה מתחיל עם אגדה מקומית, שעוברת כאן במשך דורות, ומספרת על סיפור אהבה בלתי אפשרי בין מפקד מצבא הדוכס האיטלקי שחנה לגדות הנהר לבין נימפה יפהפיה שהתגוררה באגם. אותו מפקד הבחין בה רוקדת לגדות האגם באחד הלילות, כשהיא עוטה גלימה כשל מכשפה, ורדף אחריה כדי לגלות כשהיא נימפה. הם התאהבו זה בזה, והיא העניקה לו מטפחת זהב. כשהשניים נפגשו כעבור זמן מה בנשף שנערך על גדות האגם והחליפו מבטים, עורר הדבר את קנאתה של אחת ממקורבות הדוכאס. בסופו של דבר, השניים הפכו לנרדפים, הנימפה נמלטה והדוכס הוכנס למעצר. כשהוא שוחרר משם על ידי הנימפה, השניים נימלטו וצללו למעמקי הנהר. מאחוריהם נותרה רק מטפחת משי קשורה, לסימול אהבת העולמים שלהם. בהשראת אותו סיפור הבשלנים המקומיים דואגים שבצק הטורטליני ירודד לצורת ממחטה דקה, ממלאים אותה במטעמים שונים ולקשור אותו בקצוותיו, ליצירת “קשר האהבה”.
מדי שנה, ביום שלישי השלישי של חודש יוני, מתקיים בבורגטו פסטיבל “קשר האהבה“. עשרות מסעדות מאיגוד המסעדות של ולאג‘יו מכינות סעודת ענק, על טהרת הטורטליני, עבור 3,300 אורחים (כל אדם יכול להשתתף, אבל דרושה הרשמה מספיק זמן מרא). ארוחת הערב החגיגית מתקיימת על שולחן שאורכו לא פחות מקילומטר אחד (מה שהכניס אותו לספר השיאים של גינס) על גבי הגשר. בסך הכול מוכנים בפסטיבל כ-600,000 טורטליני, על ידי צוות של מאות טבחים ומלצרים, והיין נשפך בכמויות. הפסטיבל החגיגי, שכולל גם תלבושות מסורתיות, מסתיים בזיקוקים.
כמובן שבכל ימות השנה ניתן לטעום כאן מנות טורטליני ושאר מטעמים. אחת המסעדות היותר מוכרות ומומלצות כאן היא Antica Locanda Mincio, שפועלת כבר יותר מ-600 שנה. מספרים במהלך השנים היא אירחה כמה שמות חשובים מאוד, למשל נפוליאון. מומלץ לנסות את מנת הדגל של המסעדה, טורטליני דלעת.
ההמלצה: לשלב כמה שעות בבורגטו
כיאה לגודלו הזערורי של הכפר בורגטו סול מינצ’ו ולאווירה הקדומה שעדיין שוררת בו, לא תוכלו כמובן להתנייד כאן עם רכב (וממש לא צריך). משני צדי הכפר יש חניות, שההגעה אליהן פשוטה. כמובן שאין צורך להקדיש לו יותר מדי זמן בתוכנית הטיול שלכם. הדרך המומלצת להתרשם מהכפר היא פשוט לשוטט (מהר מאוד) בין הבתים העתיקים הנמצאים בו ולתצפת על הנקודות השונות המשקיפות אל הנהר, מה שיגרום לכם להרגיש כאילו חזרתם לימי הביניים. הכפר מספק אווירה נעימה, שהופכת למיוחדת אפילו יותר בשעות הערב בהן הוא מואר בצורה יפה ורומנטית במיוחד. לכן מומלץ לשבת כאן לארוחה, על גדות הנהר.
ההגעה לכפר פשוטה באופן יחסי ברכב: כ-20 דקות נסיעה מפסקיירה דל גארדה הנמצאת צפונית אליו או כ-40 דקות מסירמיונה. מומלץ לשלב את הכפר עם אטרקציות סמוכות אחרות הנמצאות מדרום לאגם גארדה, דוגמת פארק סיגורטה המטופח או פארק המים קאבור המומלץ מאוד עבור ילדים.
