טובל וקסם לידו: היופי הבלתי נתפס של אגם טובל
אם אתם מגיעים לאזור של אגם גארדה, וכמובן שגם צפון איטליה כמכלול, אתם פשוט לא יכולים לוותר על כמה אגמים המבטאים את הטבע במלוא הדרו. אנחנו לא מתכוונים רק לאגמים הגדולים, אלא גם – או אפילו בעיקר – לאלו הקטנים יותר שנראים כאילו יצאו מתוך גלויה. אגם טובל (Lago di Tovel) הוא אחת מפנינות החמד של האזור ומהאגמים היפים של צפון איטליה.
אגם טובל ממוקם בלב שמורת אדמלו ברנטה (Parco Baturale Adamello Brenta), בסמוך לרכב הרי הדולומיטים. האגם, הממוקם בגובה של כמעט 1,200 מטר מעל לפני הים, נחשב לקטן באופן יחסי: רוחבו עומד על כ-500 מטרים בלבד. למרות זאת, אם משווים זאת לאגמים אחרים באזור – כי לא כל אגם הוא אגם גארדה בממדים שלו – מבינים שדווקא מדובר באגם הגדול ביותר במחוז טרנטו (Trento)
המראה שמקבלים כאשר יורדים לחוף הנמצא בגדות האדם ומשקיפים על כל היופי הזה, הוא באמת מהמרשימים שיש לצפון איטליה להציע. המים כאן הם מהצלולים ביותר שתמצאו, כאשר מגדות האגם תוכלו בדרך כלל לראות היטב את הקרקעית גם במרחק של כמה מטרים קדימה.
הטבע יצבע את האגם באדום
השורשים של אגם טובל נטועים בתחילת המאה ה-14, בה הוא נוצר עקב מפולת אבנים שהתרחשה באזור. בשנים עברו, האגם קיבל את הפרסום שלו בזכות תופעה יוצאת דופן: מדי שנה, לקראת חודשי הקיץ, הצבע של מי האגם היה משתנה לכחול לאדום בוהק. עובדה זו משכה לכאן תיירים מכל קצוות איטליה, ובשלב מסוים גם מרחבי העולם, והקנתה לאגם את הכינוי המסקרן של “האגם האדום”. מרחיקי הלכת אפילו כינו אותו “אגם השטן”.
למרות האגדה המקומית שמדובר בתזכורת מיתית לקרב עקוב מדם שהתנהל בקרבת מקום, בפועל ההסבר לתופעה הוא מדעי. שינוי הגוון הזה קרה עקב אצות מיקרוסקופיות שגדלו באגם ועלו עד למפלס העליון של האגם. התופעה הזו התרחשה מדי שנה עד שנת 1964, ומאז כבר לא מתקיימת. גם לכך אפשר למצוא הסבר ביולוגי די פשוט: כמות האצות באגם ירדה משמעותית מהסיבה הפשוטה שאין להן תזונה מספקת במי האגם. יש התולים זאת בחקלאות המקומית ובהתחממות הגלובאלית, שגם היא כידוע מעשה ידי אדם במידה מסוימת. אמנם האצות עדיין קיימות כאן – זוהי אחת הסיבות שאסור להיכנס לטבול במים – אבל בריכוז נמוך יחסית שלא מספיק כדי לצבוע את המים באדום. תוכלו לקרוא עוד (באנגלית) על התופעה באתר הבא.
סיבה נוספת שהקנתה לאגם חלק מהפרסום שלו קשורה לדובים החומים, שבשנים עברו היו מסתובבים כאן בכמויות די מרשימות: זו הסיבה לכך שעל גבי סבל האגם, מתנוסס דוב. הדובים מצאו את האזור כאידיאלי עבורם במשך שנים, אלא שגם כאן מספר הדובים ירד עם הזמן. בשנים 2002-1999 נערך כאן פרויקט מרשים של שיקום אוכלוסיית הדובים.
אז מה אפשר לעשות בסביבת אגם טובל?
גם אם האגם כיום לא משנה את הצבע שלו לאדום, עדיין תוכלו להיתקל כאן בלא מעט צבעים משגעים. כי אתם מבינים, בדומה לאגמים אחרים בצפון איטליה ובדולומיטים – דוגמת אגם טנו המרהיב – גם אגם טובל מציע גוונים מהפנטים של טורקיז וירוק, שמשתנים באופן תדיר על פי מזג האוויר ותנאי התאורה הטבעית. בחורף אתם יכולים להוסיף למשוואה גם את ההרים המושלגים, היוצרים יופי של תפאורה.
אגם טובל, חשוב לציין בנקודה הזו, הוא לא המקום בו תמצאו שורה ארוכה של אטרקציות: בשביל זה יש את האגמים הגדולים והמתוירים יותר. הסיבה העיקרית להגיע לאגם היא פשוט כדי ליהנות מכל היופי הזה, של המים הצלולים המוקפים ביערות של עצי מחט (שבחלק מהמקרים מגיעים ממש לתוך קו המים) ובצוקים נישאים. למרבה הצער מומלץ מאוד שלא להיכנס כאן למים, גם לא לשכשוך או לטבילה קטנה, מהסיבה הפשוטה שהאצות עלולות להיות רעילות במידה מסוימת עבור האדם.
גם בתנאים האלו, אנחנו עדיין אנחנו ממליצים להגיע לאגם מכמה סיבות. מעבר לאפשרות הקוסמת לצלם תמונות מרהיבות ולערוך פיקניק על גדות האגם, אתם יכולים להקיף אותו במסלול מעגלי של כ-4 קילומטר. המסלול נמשך כשעה וחצי עד שעתיים, תלוי בקצב ההליכה שלכם, אבל מומלץ להקדיש לו בכל מקרה כשלוש שעות לפחות כי בכל זאת יש עצירות מנוחה ולצילומים. אל תפספסו הזדמנות להסיט את המבט לכיוון המים, שם תוכלו להבחין בדגים, בצפרדעים ובחלק מהמקומות גם ביצירות פיסול מעץ שמשתלבות מצוין בתפאורה הטבעית. לאורך המסלול תמצאו גם כמה בקתות קטנות. אחת מהן היא “בית האגם האדום” (House of the Red Lake), מעין מוזיאון זעיר שפתוח בחודשי הקיץ ויאפשר לכם ללמוד מעט על ההיסטוריה והתופעות הטבעיות הייחודיות שלו.
למרות שהמסלול מישורי ולא נחשב למורכב יותר מדי לביצוע, ולמרות שכן אפשר לעשות את המסלול סביבו עם עגלה, לא תמיד זה נוח. לכן אם אתם מגיעים עם ילדים קטנים, ביקור באגם הוא סיבה מצוינת לחשוב על להוציא את המנשא מתא המטען של הרכב. בכל מקרה כדאי להצטייד בנעלי הליכה סגורות.
אם אתם מגיעים רק כדי להתרשם מהיופי של האגם ולא לצאת למסלול ההליכה, גם שעה יכולה להספיק. כיאה למקום בו הטבע מדבר, לא תמצאו באגם טובל יותר מדי תשתיות תיירותיות. מומלץ להביא יחד אתכם אוכל לפיקניק. אפשרות קוסמת אחרת היא לעצור בבית הקפה של מלון Chalet Tovel בקצה הצפוני של האגם. מקום אירוח זה הוא היחידי הנמצא על גדות האגם, והוא נחשב לאחת האפשרויות היותר רומנטיות עבור זוגות המגיעים לדולומיטים. אתם לא חייבים לישון כאן כדי ליהנות מהמטעמים של בית הקפה, שפותח את שעריו גם בפני מבקרים חיצוניים. אופציה מומלצת אחרת היא לבקר במסעדות הנמצאות במרחק של כמה מאות מטרים מהאגם, ובחלק מהמקרים משקיפות אליו, דוגמת המסעדה של מלון האגם האדום (Hotel Red Lake).
איך מגיעים לאגם טובל?
יש לציין שהדרך לאגם טובל אינה פשוטה באופן יחסי, והדרך הנוחה ביותר להגיע אליו (יש שיגידו – הכמעט יחידה) היא באמצעות רכב שכור שיעשה את דרכו בדרך מעט מפותלת ומורכבת לנהיגה. מאגם גארדה, הדרך אליו נמשכת כשעה וחצי-שעתיים לפחות, תלוי מאיזה חלק של האגם אתם מגיעים, ככה שהוא בהחלט נגיש בתור טיול יום למי שרוצה לקבל טעימה מסוימת מהנופים של הדולומיטים. למרות שהדרך לאגם טובל אינה פשוטה לנהיגה באופן יחסי, היא עוברת בין השאר בין עמקים ומטעי עצים, כך שהיא מרשימה בכל קנה מידה. באיטליה, כמו באיטליה, גם הנהיגה ברכב יכולה להיות אטרקציה תיירותית בפני עצמה. לפחות עבור שאר נוסעי הרכב, כי הנהג הרי חייב להיות מפוקס באופן מלא בכביש.
הדרך הפשוטה ביותר למצוא את המקום היא פשוט להגדיר ב-Waze או בתוכנה מקבילה נסיעה ל-Lago Tovel, שאמורה להוביל אתכם עד לחניה של המקום (Parkplatz Lago di Tovel). משם מגיעים לאגם בהליכה של כמה מאות מטרים, לצד נהר סוער, עד שהאגם מתגלה בשלב מסוים.
שימו לב! אגם טובל סגור בדרך כלל בחודשי החורף, החל מנובמבר ועד מרץ. זאת ועוד, שהיו בשנים האחרונות מקרים בהם דרכי הגישה לאגם נחסמו, בעקבות עבודות בכביש וסיבות נוספות, ולכן מומלץ לבדוק מראש האם במועד הביקור שלכם באיטליה יש קושי כלשהו לבקר כאן. כשאתם מחשבים מסלול מהמלון שלכם או מהאטרקציה בה אתם נמצאים, עשו בדיקה קצרה של הדרך כדי לראות האם יש חסימות או שינויים בכבישים.
מכיוון שסרטון אחד יכול להיות שווה אלף מילים, הנה קליפ קטן לסיום שמראה את היופי של אגם טובל:
